ב"ה

פרשת במדבר – חג השבועות

ב"ה

פרשת בחוקותי

נושאי הפרשה

פרשת בחוקותי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא (מפרק כ"ו פסוק ג' עד פרק כ"ז פסוק ל"ד).

בשנים שאינן מעוברות קוראים פרשה זו יחד הפרשה הקודמת, פרשת בהר.

ב"ה

פרשת בהר

נושאי הפרשה

פרשת בהר היא הפרשה התשיעית בספר ויקרא (מפרק כ"ה פסוק א' עד פרק כ"ו פסוק ב').

בשנים שאינן מעוברות קוראים פרשה זו יחד הפרשה שלאחריה, פרשת בחוקותי.

• ראשון - הציווי על שנת השמיטה וכן על שנת היובל; בשנת השמיטה אנו מצווים שלא לעבוד בשדה, לא לזרוע, לא לקצור ולא לעבד. התורה מפרטת דינים רבים מה מותר ומה אסור לעשות עם הפירות שגדלים בשנה זו. כל דיני השמיטה חלים רק בארץ ישראל, אך בכל העולם יש להיזהר שלא לאכול מפירות שגדלו בארץ באותה שנה באם לא נשמרו דיני השמיטה. השנה שלאחר שבע מחזורי 'שמיטה' היא שנת 'יובל', אותה מקדשים בתקיעת שופר ביום כיפור. בשנת היובל משתחררים כל העבדים והקרקעות חוזרות לבעליהן המקוריים.

ב"ה

פרשת אמור

ב"ה

פרשת  אחרי מות - קדושים

נושאי הפרשה

אחרי- מות

הקדמה: פרשת אחרי-מות ממשיכה את סיפור המאורעות לאחר שבפרשת שמיני מסופר על מותם של שני בני אהרן, בעת שהקריבו אש זרה על המשכן, זמן קצר לאחר שהמשכן נחנך לעבודה. לאחר מכן הפסיקה התורה עם פרשיות תזריע-מצורע בהן קראנו על נגעים שונים של צרעת.

ב"ה

פרשת  תזריע  - מצורע

ספירת העומר

נושאי הפרשה

תזריע

הקדמה: בפרשת זו ממשיכה התורה את סיפור המאורעות, לאחר שבפרשיות צו ושמיני מסופר על המינוי של אהרן ובניו לכהנים במשכן.

ב"ה

פרשת שמיני – שביעי של פסח

פרושים לפרשה - פרשת שמיני

ההתחלה והסוף של פרשתנו עוסקים בעניינים שהם מן הקצה אל הקצה: תחילת הפרשה עוסקת בעבודה הנעלית של יום השמיני למילואים, שהביאה להשראת השכינה במשכן, ואילו סוף הפרשה דן באיסור אכילת שקצים ורמשים, שנפשו של אדם קצה בהם.

ללמדך, שגם בעל דרגה רוחנית עליונה אינו מוגן מפני נפילה והידרדרות ח"ו.

חג הפסח

שמות החג

חג הפסח נקרא בחמש שמות בשל הטעמים דלהלן:

חג המצות – הוא השם המופיע בתורה לחג זה, על שם המצות שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים.

חג הפסח - על שם שהקב"ה פסח על בתי ישראל במכת בכורות.

חג החרות - על שם שבני ישראל יצאו מעבדות (מצרים) לחרות והיו לבני חורין, כפי שאנו אומרים בתפילות החג "זמן חרותנו".

חג האביב - על שם שהחג נחוג בחודש האביב.

חג הגאולה - על שם שאנו עתידין להיגאל בחודש זה, כמו שנאמר "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".

פרשת צו

נושאי הפרשה

הקדמה: בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא, כתוב על הדינים של הסוגים השונים של הקורבנות שאנשים מביאים להקריב במשכן או בבית המקדש. בפרשה זו מסופר על משה רבינו שמעביר את הדינים של עבודת הכהנים על הקרבנות הללו.

• ראשון - ניתנים ההוראות לעבודת הכהנים הקשורים לקרבנות שנשרפים על המזבח וכן קרבנות שנאכלים על ידי הבעלים או הכהנים. התורה גם מצווה שכל אוכל שנוגע בבשר קדוש - הופך באופן מיידי לקדוש אף הוא.

פרשת ויקרא -ראש חודש ניסן

נושאי הפרשה

הקדמה: פרשת זו היא הפותחת את החומש השלישי בחמישה חומשי תורה. בפרשת פקודי, הפרשה האחרונה בספר שמות, עוסקת בסיפור ירידתם ויציאתם של עם ישראל ממצרים ולבסוף את בנין המשכן במדבר. הפרשה מתחילה במילה "ויקרא", כאשר האות א' היא אות קטנה, ומפרשים רבים מסבירים את הסיבה לכך באופנים שונים.

• ראשון - ה' קורא למשה רבינו למשכן, שם הוא נותן לו את הפרטים של הקרבת קרבנות.

פרשת ויקהל פקודי – פרשת פרה – מברכים

נושאי הפרשה

• ראשון - התורה מספרת על הזכות שניתנה לבצלאל ואהליאב לבנות את המשכן. כמו כן ניתנו כאן הכמויות לחומרים השונים לבניית המשכן וכליו וכן לתפירת הבגדים לכהנים. התורה גם מספר על המספר של בני ישראל באותה עת, שעמד על 603,550 נפש.

• שני - בצלאל מכין את האפוד (אותו לובשים הכהנים) המיוצר מזהב וחוטים בצבעים שונים ואריג משובח. הוא גם הכין את חושן המשפט מאותם חומרים וצירף להם שתיים עשרה אבנים יקרות שנקבעו בתוך הזהב, כל אבן מייצגת אחד משניים עשר השבטים. בצלאל חיבר את החושן אל האפוד.

פרשת תצווה - פרשת זכור

נושאי הפרשה

בשבוע שעבר, פרשת תרומה, מסופרים פרטי ההדרכות לבניית המשכן (שלאחר מכן הוחלף בבית המקדש שנבנה בירושלים). בפרשת תצווה ממשיכה התורה לספר על שאר הכלים שהכיל המשכן ועל השימוש בהם וכן על בגדי הכהונה שלבשו הכהנים בעת עבודתם במשכן.

הפרשה כותבת על שמן הזית שבו השתמשו על מנת להדליק את המנורה. התורה מצווה שהמנורה תהיה דלוקה במשך כל עשרים וארבע שעות היממה. אהרן ובניו נועדים להיות כהנים והתורה מתארת את הבגדים המיוחדים שהוכנו עבורם. מדובר בחושן, אפוד, מעיל, כתובת, מצנפת ואבנט.

הפרשה מביאה תאור אופן הכנת חושן המשפט; הוא מורכב מארבע שורות שבכל אחת משובצות שלוש אבנים יקרות, ובסך הכל שתיים עשרה אבני החושן, אחת כנגד כל אחד מי"ב השבטים. החושן מכיל את האורים ותומים, דרכו ניתן לשאול את ה' שאלות ולקבל תשובות.

פרשת בשלח

נושאי הפרשה

פרשתנו בפרשה הקודמת, פרשת בא, מסופר על יציאת בני ישראל באופן ניסי מעבדות במצרים לחירות, לאחר עשרת המכות שה' הנחית על המצריים ובפרט לאחר המכה האחרונה בה נהרגו כל בכורי מצרים. בפרשת בשלח התורה ממשיכה את סיפור הבריחה של העם.

פרשת וישב

נושאי הפרשה

פרשתנו מתחילה בהתיישבותו של יעקב בארץ מגורי אביו, בעיר חברון. בעליה הזו אנו מתחילים לקרוא את הסיפור המרתק על יוסף, שהיה הבן הראשון שנולד ליעקב מאשתו רחל. יעקב אבינו מעדיף את יוסף על פני שאר בניו ועושה לו כתונת פסים מיוחדת, ולאחר מכן יוסף מספר לאביו על דברים לא טובים שאחיו עושים. לבסוף, יוסף חולם חלומות מהם עולה כי הוא ישלוט באחיו. התוצאה מכל זה היא שנאה של האחים ליוסף עד כדי רצון להורגו.

פרשת ויצא

נושאי הפרשה

יעקב הגיע להר המוריה ולפתע החשיכה השמש והכריחה אותו ללון שם. רש"י כותב שיעקב תיקן את תפילת ערבית באותה השעה. יעקב נשכב לישון וחולם על סולם שמגיע השמימה, ועליו מלאכים העולים ויורדים. ה' אמר שהוא יתן לו את המקום, לו ולזרעו אחריו, בפסוק המפורסם "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".

לאחר שהובטח ליעקב שה' ישמור עליו, הוא ממשיך במסעו והוא מגיע אל עירו של לבן שהיה בן משפחתו (- אח של אימו רבקה). שם, על באר המים, יעקב פוגש את רחל, ביתו של לבן והוא מנשק אותה ובוכה (חכמינו מסבירים כי הוא בכה כיון שידע ברוח קדשו שהוא לא יזכה להיקבר איתה). לבן רץ החוצה כדי לפגוש אותו כיון שהוא ציפה שיעקב יגיע עם כסף רב, מתנות ותכשיטים, בדומה לכך שאליעזר הגיע בדור הקודם כשבא לחפש כלה ליצחק. אך הפעם יעקב הגיע ללא פרוטה (בנו של עשיו נשלח על ידי אביו להרוג את יעקב, אך יעקב נתן לו את כל כספו ובתמורה הוא נתן לו את נפשו לשלל).

פרשת תולדות

נושאי הפרשה

לרבקה היו קשיים להרות, ויצחק ורבקה עמדו בצידי החדר והתפללו לה' בבקשה לזכות בילדים.רבקה ילדה תאומים: הבן הראשון יצא אדום שיער ונקרא עשיו, ולאחריו יצא תינוק נוסף שידו אחזה בעקב עשיו, ועל כן נקרא שמו יעקב. עשיו הי'ה צייד, יעקב היה איש תורה וספר. יום אחד, עשיו הגיע רעב הבית מן השדה והתחנן ליעקב שיתן לו אוכל, ובעבור כך מכר לו את בכורתו. חכמינו אומרים שהיה זה יום פטירתו של אברהם אבינו, והאוכל היה סעודת האבלים שהכין יעקב לאביו יצחק.

פרשת חיי שרה

נושאי הפרשה

שרה אימנו נפטרה בגיל מאה עשרים ושבע שנים. התורה מספרת על פרטי הקניה של מערת המכפלה על ידי אברהם, במחיר של ארבע מאות שקל כסף. מעניין לציין כי שלושה מקומות שנקנו בכסף מלא על ידי אבותינו, הלא הם מערת המכפלה, הר הבית וקבר יוסף בשכם, על שלושתם טוענים הגויים כי הם אינם שלנו.

פרשת וירא

נושאי הפרשה

ביום השלישי אחרי שאברהם מל את עצמו, כאשר הכאב היה קשה ביותר, ה' הגיע לבקר אותו. במהלך הביקור, אברהם ראה שלושה עוברי אורח, והוא רץ להזמין אותם לביתו. מאברהם אבינו אנו לומדים כיצד יש לקיים את מצוות הכנסת אורחים, וכיצד הוא דאג להם למאכל ומשתה. שלושת האורחים היו מלאכים,אחד מהם הבטיח לשרה כי היא תלד בן באותה השנה.

פרשת לך לך

נושאי הפרשה

הקדמה: בשבוע שעבר, פרשת נח, קראנו אודות נח והמבול. לאחר המבול, נח ומשפחתו התרחבו ונפוצו על פני כל הארץ. לפני סיום הפרשה, התורה סיפרה על תולדותיהם של שלושת בני נח והגענו עד לאברהם אבינו - היהודי הראשון.

הקב"ה ציוה על אברם ללכת מבית אביו ומארץ העבודה זרה בה התגורר וללכת אל הארץ אותה יראה לו ה'. רש"י מציין כי הקב"ה אמר לו שמדובר בהוראה לטובתו, כיון שעל ידי כך הקב"ה יברך אותו שיגדל ויפרוץ ויתפרסם. אברם הולך ומגיע לארץ כנען אותה הוא מסייר לצפון ולדרום, למזרח ולמערב. המדרש כותב כי על פי ההלכה אחת הדרכים לקנות שטח היא בהליכה בו, וזה מה שאברם אבינו עשה: קנה את הארץ לו ולזרעו עד עולם.

פרשת נח

נושאי הפרשה

בפרשת בראשית מתוארת בריאת העולם וכל אשר בו וכן האדם ואשתו וההיסטוריה של עשרת הדורות הראשונים בעולם, עד זמנו של נח. כאשר העולם החל להתמלא במעשים רעים, הקב"ה רצה להשמידו רק נח מצא חן בעיני ה'. בפרשת נוח התורה ממשיכה עם סיפורו של נח. ה' אומר לנח שהוא יביא מבול כדי להשמיד כל נפש חיה, אך נח ומשפחתו ישרדו.

ה' נותן לנח ציווי מפורט כיצד לבנות תיבה, וכן להכניס אליה זוג מכל מין חי על האדמה. רש"י כותב שבניית התיבה ארכה מאה ועשרים שנים, זאת על מנת שאנשי דורו יראו אותו בונה את תיבת הענק וישאלו על כך. אז יענה להם שהקב"ה עומד להביא מבול, וכך תהיה להם האפשרות לחזור בתשובה.

נח ממשיך בהכנות למבול. הוא לוקח שבעה זוגות חיות מכל החיות הטהורות וזוג אחד מכל החיות הטמאות. רש"י מציין לעובדה כי נח ידע להבדיל בין החיות הטהורות לטמאות עוד קודם שניתנה התורה, ומכאן שלמד תורה עוד קודם לכן. ביום י"ז במנחם אב בשנת א'תרנ"ו לבריאה החל המבול ונח והמשפחתו וכן שאר החיות היו בתיבה.

פרשת בראשית

נושאי הפרשה

העולם נברא בשישה ימים

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. העולם היה ריק, שומם וחשוך ורק רוח אלוקים ריחפה על פני המים. ביום הראשון לבריאת העולם אמר האלוקים: יהי אור! ויהי אור. הוא הבדיל בין האור ובין החושך. הוא העניק לאור את השם 'יום', ולחושך קרא 'לילה'.

פרשת וזאת הברכה

נושאי הפרשה

פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחת עשרה והאחרונה בספר דברים (מפרק ל"ג פסוק א' עד פרק ל"ד פסוק י"ב) והיא חותמת את חמישה חומשי תורה. כמסיימים לקרוא את הפרשה בבית הכנסת אומרים הקהל "חזק חזק ונתחזק"!

המעניין הוא שהפרשה לא נקראת כלל בשבת, אלא היא נקראת תמיד בשמחת תורה, כאשר לאחר מכן מתחילים את פרשת בראשית, הפותחת מעגל חדש של קריאת כל התורה כולה.

חג הסוכות

ישיבה בסוכה

בליל החג הראשון מצווה לאכול בסוכה. הסוכה צריכה להיות עשויה מדפנות, לפחות שלוש, העשויות מחומר חזק וקשיח. הסכך צריך להיות צפוף, כדי שרוב שטח הסוכה יהיה מוצל. בסוכה עושים קידוש, מברכים "לישב בסוכה" ובפעם הראשונה גם "שהחיינו". מעתה ועד שמחת-תורה – לא כולל שמחת תורה – אוכלים כל ארוחה בסוכה .

יום כיפור

עשרת ימי תשובה

לשוב בשמחה

עבודת התשובה, אף שהיא קשורה בצער עמוק, חייבת להיעשות מתוך שמחה. שהרי כל מצווה יש לקיים מתוך שמחה, שמחה של מצווה, ואם-כן, בוודאי שיש לקיים מתוך שמחה מצווה חשובה כתשובה, שבכוחה לתקן פגמים בכל המצוות.ואכן, נוסף על תחושת הצער שבתשובה, יש בה גם שמחה, שהרי היא מאפשרת לחוטא לחזור ולדבוק בקב"ה, ואין לך שמחה גדולה מזו.במילים אחרות: שני חלקים בתשובה: א) חרטה על העבר, ב) החלטה טובה על להבא. החרטה נעשית מתוך מרירות, ואילו ההחלטה הטובה נעשית בשמחה עצומה.

פרשת האזינו

נושאי הפרשה

בסיום הפרשה הקודמת פרשת וילך, הקדוש ברוך הוא אומר למשה לכתוב שירה כאות וזכרון לבני ישראל, להזכיר לנו את הבטחות הקב"ה וכן אזהרותיו על עונשי הגלות שיגיעו אלינו באם לא נשמור מצוותיו.

שירה המתחילה בכך שהשמים והארץ נקראים להיות עדים לכך שבני ישראל הוזהרו כראוי.

שירת האזינו ממשיכה בתיאור בחירתו של הקב"ה בעם ישראל וכיצד הבדיל אותם מבין האומות. לאחר מכן דאג לנו ה' והוציא אותנו ממצרים] על כנפי נשרים.

שירת האזינו ממשיכה בכך שהקב"ה לקח את בני ישראל מקום הטוב ביותר, אך בני ישראל זנחו את ה' והלכו לעבוד את האלילים.

פרשת נצבים וילך

נושאי הפרשה

משה רבינו מכנס את עם ישראל כדי להכניסם בברית מיוחדת עם בורא העולם ע"מ שיקיימו את מצוותיו. הוא פותח בהכרזה כי "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם: ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל, טפכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך, מחוטב עציך עד שואב מימיך."

פרשת כי תבוא

נושאי הפרשה

הפרשה פותחת במצוות הביכורים. לאחר שבני ישראל יתיישבו על אדמת ארץ ישראל, בעלי הקרקעות צריכים לקחת את הפירות הראשונים ולהעלות אותם לבית המקדש בירושלים. מדובר באירוע משמח, כאשר החקלאים עולים בשמחה ובשירים ובראש השיירה שור מקושט והם נושאים את הפירות. כאשר מגיעים החקלאים לירושלים, הם מעניקים את הפירות לכהן תוך אמירת נוסח המציין כיצד קיבלנו את הארץ במתנה מבורא עולם. יש לציין כי מצוות הביכורים חלה רק על שבעת המינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל. התורה מציינת שבזמן שבית המקדש היה קיים, על בעלי הקרקעות היה להפריש שלושה סוגי מתנות: תרומה - מתנה לכהנים, מעשר ראשון - הגידול הראשון הניתן ללויים, ומעשר שני - אותו אוכל החקלאי בעצמו בירושלים. בכל שנה שלישית ושישית במחזור של שבע שנים (שמיטה) יחליף החקלאי את המעשר השני במעשר עני, אותו יעניק במתנה לעני ואביון. התורה מציינת כי על החקלאי להעניק את המתנות בשמחה על שהקב"ה בירכו ואת אדמתו, ולאחר מכן מבקש את ברכת ה' שתמשיך ללוות אותו.

פרשת כי תצא

נושאי הפרשה

הפרשה מתחילה בתיאור מצב בו חייל יהודי יוצא למלחמה ושם הוא רוצה להתחתן עם אחת השבויות הגויות מהמלחמה. התורה מתירה לו לקחתה לאישה בתנאים מסויימים, אך מבהירה כי זהו מקרה בלתי רצוי. לאחר מכן התורה מצווה את ההלכות של "בן סורר ומורה", בו נער מתבגר גונב, גוזל מתהולל ועוד.במקרה בו אדם רואה אבידה או בהמה של חברו שתועה בשדה, עליו להחזירה לבעליה.

פרשת שופטים

נושאי הפרשה

הפרשה פותחת בצווי למנות שופטים בכל שערי הערים. השופטים  מצווים לפסוק בצדק, ולהמנע ממשפט מעוות על ידי לקיחת שוחד המעוור גם עיני חכם וצדיק. בהמשך מצווה התורה שלא להקריב בהמות בעלות מום, וכן חוזרת התורה על איסור עבודת אלילים.

בפרשה מפורטים חלק מדיני מלך ישראל. התורה אומרת שה' יבחר מלך. על המלך נאסר להחזיק הרבה סוסים לעצמו, וכן לא להתחתן עם נשים רבות או להיות בעל ממון רב.על המלך לכתוב לעצמו שני ספרי תורה, אחד מהם להחזיק עימו תמיד וללמוד בו בכל יום.

פרשת ראה

נושאי הפרשה

הפרשה מתחילה בברכות הקב"ה לישראל באם ישמרו את מצוות ה', והיפך הברכות אם לא ישמרו. בני ישראל מצווים להשמיד את כל הפסלים והמזבחות שימצאו בכניסתם לא"י. לאחר מכן משה אומר כי הקב"ה יבחר בירושלים בו נבנה ביהמ"ק ע"י שלמה ושם יקרבו קורבנות ושאר העבודות אותם עושים בזמן הזה במשכן.

התורה ממשיכה בדיני שחיטה של בשר לאכילה. התורה אף אוסרת לאכול מדם בהמות וחיות, וכן מזהירה אותנו לשמור את כל המצוות. השכר על קיום שני הדברים הינו ברכת ה' לעושים ולבניהם אחריהם. התורה מצווה לא ללכת אחרי אלוקים אחרים ולא לעבוד פסילים ואלילים, אותם על בני ישראל להסיר באופן מיידי. נאסר על בני ישראל אפילו לחקור ולדרוש אודות אופני עבודת האלילים. התורה גם מזהירה שלא לשמוע אל נביאי שקר, אפילו באם הם אומרים גם דברים אמיתיים. דינו של מסית לעבוד עבודה זרה הינו מוות.

פרשת עקב

יום שני שהיה הוא יום טו באב נביא מקורות מדברי חז"ל ליום מיוחד זה:

טו באב – במקורות חז"ל

לא היו ימים טובים לישראל כטו באב...

אמר ר' שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים – שלא לבייש את מי שאין לו.
(תענית משנה י')

פרשת ואתחנן

נושאי הפרשה

בפרשתינו מספר משה רבנו כיצד הוא התחנן אל הקב"ה להכנס לארץ ישראל, אך הקב"ה סירב וזאת בעקבות המאורע שבו היכה משה את הסלע ב"מי מריבה". כתחליף הותר למשה לראות את הארץ המובטחת מראש ההר. משה רבנו מספר על האירוע שהיה בבעל פעור, כאשר יהודים רבים נהרגו כתוצאה מחטא ע"ז. משה אומר כי היה זה אות אזהרה לעם ישראל לשמור את חוקי התורה והמצוה.

פרשת דברים

נושאי הפרשה

הפרשה מספרת שעם ישראל נמצא בסיום ארבעים שנים במדבר סיני, והם ממש לפני הירדן בכניסה לא"י. עם ישראל ניצח את המדיינים,פטירתו של משה רבנו מתקרבת. כעת מתחיל משה להוכיח את בני ישראל על כל המעשים שעשו במשך ארבעים השנים האחרונות.משה מספר כיצד מינה דיינים. הוא חוזר על סיפור המרגלים, כאשר העם ביקשו לשלוח מרגלים לבדוק את ארץ כנען, וכולם חוץ משניים חזרו עם דיווח שלא נתבקשו, לפיו אין דרך לכבוש את הארץ. עם ישראל האמין למרגלים. משה רבינו ממשיך ואומר כי הילדים - בשונה מהמבוגרים - יכנסו בסופו של דבר לארץ אותה הבטיח ה' לבני ישראל, אך העם כולו יחזור למדבר ויסתובב שם במשך ארבעים שנה.

פרשת מסעי

נושאי הפרשה

בפרשת השבוע מסעי שוב סופרת התורה את כל מסעות בני ישראל במדבר.

ה' מצווה את עם ישראל שכאשר יעברו את הירדן, הם צריכים לכבוש את ארץ ישראל, ולהשמיד את פסילי התושבים בה. התורה מזהירה אותם שבאם לא ישמידו את העמים בארץ, יגרמו אלו צרות רבות לעם ישראל. בעליה זו התורה גם מתארת את גבולות הארץ.

פרשת מטות

נושאי הפרשה

הפרשה מדברת על אדם המחייב את עצמו במשהו בשבועה הוא מחוייב לשמור על כך ולעמוד במוצא פיו. לאחר מכן מסבירה התורה באילו מצבים יכול אב או בעל להפר את נדרי אשתו שנשבעה. הפרשה ממשיכה עם הציווי של ה' למשה לנקום במדיינים, כשלאחר מכן משה יסתלק מן העולם. התורה מתארת את המלחמה שנערכה עם צבא של שתיים עשרה אלף יהודים. במלחמה נהרגו כל הגברים המדיינים, וביניהם חמשת מלכי מדין. נביא הגוים בלעם זכור לנו מפרשת בלק נהרג אף הוא במלחמה.

פרשת תזריע

נושאי הפרשה

פרשתינו מפרטת את הלכות הטומאה והטהרה של היולדת, יולדת שילדה בן נטמאת 7 ימים, לאחר 8 ימים עורכים לבן ברית מילה ,אם ילדה בת טמאה 14 יום ,לאחר ימי טומאתה מקריבה היולדת קורבן יולדת לבית המקדש.
כמו כן מפורטים בפרשה הלכות נגעי צרעת באדם (מחלה שהייתה בתקופה הקדומה ואינה נפוצה בימינו),בפרשה מפורטים סוגי הפצעים: שאת ,בהרת ,מחי'ה ,שחין ,מכוה . המצורע מקבל הוראות מהכהן כיצד להתנהג ועליו לצאת מחוץ למחנה ע"מ להיטהר.
הלכות נתק דהיינו צרעת בשער הראש והזקן.
הלכות מצורע ,והלכות צרעת הבגד. ובהמשך הפרשה מובאים דיני זב ,זבה , ונידה.

פרשת שמיני

נושאי הפרשה

בתחילת הפרשה מדובר על חנוכת המשכן ביום השמיני שבא לאחר שבעת ימי המילואים וחל בר"ח ניסן.משה אהרון ובני אהרון מקריבים קורבנות ומברכים את העם.
אח"כ מובא בפרשה סיפורם של נדב ואביהו אשר הקטירו קטורת שלא נצטוו ע"י ה',יצאה אש מן השמים ואכלה את בני אהרון.משה מנחם את אהרון ,"בקרובי אקדש" וידום  אהרון.
משה מצווה על אהרון ובניו הנותרים להמשיך באכילת הקורבנות שהוקרבו באותו יום ועם ישראל יתאבל במקומם על מות שני בני אהרון.
בהמשך הפרשה מובאים דיני מאכלות אסורים ,אלו חיות בהמות עופות ודגים אסור לאכול.הלכות הכשרות  אשר על ידם מתקדשים ישראל "והייתם קדושים כי קדוש אני"

פרשת צו

תמצית עניני הפרשה

"צו את אהרון ואת בניו לאמר" ה' מצווה על משה ומעביר לו רשימת הנחיות הקשורות לקורבנות שיועלו על המזבח במשכן שזה עתה הוקם.בתחילת הפרשה מובא הציווי לגבי תרומת הדשן, ואחר כך מפורטים  בפרשה דיני קורבנות מנחה, חטאת ,אשם, קורבן תודה(וחלות), ושלמים .ואיסור אכילת חלב ודם.
החלק השני של הפרשה עוסק ב 7 ימי המילואים, דהיינו חנוכת המשכן שהתקיים בכ"ג באדר שבוע לפני ר"ח ניסן.באותו זמן הוקדשו אהרון ובניו לכהונה, הולבשו בבגדים המיוחדים להם ונמשחו בשמן המשחה.ולבסוף מצווה משה על אהרון ובניו להשאר במשך שבעה ימים באוהל מועד ולא לצאת ממנו.

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא מפרטת את סוגי הקורבנות השונים וכיצד יש להקריבם. קורבן עולה - עולה ונשרף כולו על המזבח.מנחה - מובא בהתנדבות עשוי מסולת חיטים ומשמן. יש כמה סוגי מנחות:מנחת סולת ;מנחת מאפה תנור;מנחת מחבת ; ומנחת מרחשת .ומנחת הביכורים . קורבן השלמים - חלקו מוקרב ואילו חלקו האחר מתחלק בין מביא הקורבן ובין הכוהנים. חטאות :סוגי החטאות השונים הם : אדם שחטא בשגגה מביא קורבן חטאת. הקורבן שעירת עיזים או כבשה,אם החוטא הוא נשיא ישראל  עליו להביא שעיר עיזים ממין זכר.אם החוטא הוא הכהן הגדול, עליו להביא פר זכר. במידה ובית הדין הגדול של ישראל הורה לבצע עבירה מסויימת בשוגג וגרם לעם ישראל לחטוא,   זקני העדה יביאו פר בן בקר . קורבן עולה ויורד ישנם קורבנות המשתנים מאדם לאדם לפי מצבו הכספי של החוטא. במידה והוא עשיר עליו להביא כבשה או שעירה, עני יוכל להביא שני תורים או בני יונה ואילו אדם שמצבו הכספי לא מאפשר לו אף זאת יוכל להביא מנחה. אשמות סוג קורבן נוסף המובא ככפרה על חטא ועוון מכונה בשם אשם. · אדם שמעל בשגגה ברכוש ההקדש יביא איל זכר ובנוסף לכך ישיב את המעילה בתוספת 20%. אשם זה מכונה אשם מעילה. · אדם שמסתפק אם עבר עבירה עליה חייבים כרת (כאכילת חלב) או שלא עבר, יביא אשם תלוי. · אדם שגזל מחבירו רכוש או ממון ישיב את הגזילה לבעליה בתוספת 20%, ובנוסף לכך יביא קורבן אשם שיכפר על חטאו. בין אם מדובר בגזילה לאור היום, באדם שמצא אבידת חברו ונטלה לעצמו כשהוא מכחיש שמצא אותה, באדם שהופקד בידו חפץ או ניתנה לו הלוואה והוא מכחיש, או במעביד שממאן לשלם את שכר עובדיו – כאשר הוא שב מחטאו, עליו להביא את אשם הגזילות.

פרשת פקודי

בתחילת הפרשה מפורטים החומרים שנתרמו לבניית המשכן ושימשו למלאכות השונות במשכן: זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן ותולעת שני. בהמשך הפרשה מתוארת עשיית בגדי הכהנים ע"י האמנים. הם יצרו את האפוד, את החושן, את המעיל, את הכתונת, את המצנפת ואת המגבעות לבניו; את האבנט – החגורה; ואת הציץ, בסיום העבודה מובאים כל כלי המשכן אל משה. שמאשר כי המלאכה נעשתה עפ"י ציווי ה' ומברך את כל העושים במלאכה.

פרשת ויקהל

פרשת ויקהל מדברת על הקמת המשכן.

בתחילת הפרשה מזהיר משה את עם ישראל לשמור את השבת שכן בניית המשכן לא תדחה שבת.אחר כך בא תיאור התרומות והחומרים השונים שנתרמו למשכן, וכן מינוי בצלאל בן אורי, אהליאב בן אחיסמך ו"כל איש חכם לב" לעבודה במלאכות האמנות המיוחדות. תוך זמן קצר רואה משה כי יש ברשותו די והותר חומרים לבניית המשכן, והוא מפסיק את מבצע התרומות למשכן.רוב הפרשה עוסקת בתיאור בניית המשכן וכליו, היריעות למשכן, קרשי המשכן, הארון,המנורה,מזבח הזהב,מזבח הנחושת.

פרשת כי תשא

מה קורה בפרשת השבוע

חטא העגל

בראשית הפרשה סדרה של ציוויים והוראות המשלימים את ענייני הקמת המשכן שנידונו בשתי הפרשות הקודמות. משה מצטווה לאסוף תרומה בסך מחצית השקל מכל אחד מבני ישראל לצורך הקמת המשכן. מלבד זאת הוא מצטווה להכין את הכיור, את שמן המשחה ואת הקטורת. ה' מורה למשה למנות את בצלאל לבעל המלאכה הראשי בבניית המשכן. בסיום הציוויים על בניית המשכן מובאת אזהרה נוספת על שמירת השבת. מכאן ועד סיום הפרשה עוסקת התורה בחטא העגל ובהשלכותיו. משה מקבל את לוחות הברית ופונה לרדת מהר סיני, אך העם הממתינים למרגלות ההר זמן רב מתייאשים ופונים אל אהרן הכהן בבקשה: "קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו". אהרן אוסף זהב מבני ישראל ומכין עגל. בני ישראל קוראים "אלה אלהיך ישראל", וקובעים למחרת יום חג. אלוהים מורה למשה: "לך רד כי שיחת עמך". לפני ירידתו מתחנן משה לה' שלא ישמיד מיד את העם, וה' מסכים.

פרשת תצוה

מה קורה בפרשת השבוע

בגדי כהונה לאהרון ולבניו

בתחילת הפרשה מובא ציווי למשה (ששמו לא נזכר בכל הפרשה) לקחת שמן לצורך הדלקת המנורה בכל יום ויום. המנורה תדלק מערב עד בוקרהחצי הראשון של הפרשה עוסק בציווי על הכנת בגדי הכהונה של אהרן ובניו הכהנים. בגדי הכהן הגדול הם החושן, האפוד, הציץ, מעיל, כתונת, מצנפת, אבנט ומכנסיים. לכהנים הפשוטים (הדיוטות) היו רק ארבעה בגדים: כתונת, אבנט, מגבעת ומכנסיים.החצי השני של הפרשה עוסק בציווי על קרבן המילואים, שיוקרב לשם חנוכת המשכן. לאחר מכן באים ציוויים על קרבן התמיד, ועל הכנת מזבח הזהב המיועד להקטרת קטורת.